<h1>חבור התשובה להמאירי — שבר גאון מאמר א' פ"ב</h1>
<h2>דף יז:</h2>
לבאר זמן הראוי להתענות בו והזמן שאין ראוי להתענות בו. עבדו את י"י ביראה וגילו ברעדה [תהלים ב'], נעים זמירות חבר זה המזמור כנגד החולקים על מלכותו, ואמר עבדו את י"י בהיותכם יראים ואז תגילו כשתרעדו ממנו, וזהו וגילו ברעדה, ולכן צריך האדם לעבוד את השם בתפלה ובתחנונים ופעמים לשמוח בשבתות ובמועדים, ואסור להתענות בהם, ואפילו עד חצות אסרו להתענות בשבת ובי"ט, וכן אמרו בירושלמי [פ"ג הי"א] שאפילו עד לאחר חצות אסור להתענות בשבת ובי"ט, ואמרו זה על מה שאמרו במתענה על הצרה ועברה שלאחר חצות ישלים מפני שכבר עבר רובו של יום בתענית הדה אמרה אסור להתענות בשבת ובי"ט עד לאחר חצות, ואע"פ שיש מי שפירש במתכוין ובמי שמסיר דעתו לקבוע סעודה אבל שהייה בבית הכנסת בפיוטים ובשירים ושבחים ודברי שמחה מותר, ואמנם צריך להתענג בהם כמו שאמר [תהלים ל"ז] והתענג על י"י וגו'.
